הסיפור שלנו
ישראל כבר הייתה על מפת הטניס.
לטניס הישראלי יש עבר שאפשר להתגאות בו, וחלק מהפרקים הטובים בו התחילו בטניס הנוער.
1950
נוסד איגוד הטניס בישראל.
1987
עמוס מנסדורף מגיע למקום ה-18 בעולם, הדירוג הגבוה ביותר של טניסאי ישראלי עד היום.
1991
אנה סמשנובה זוכה ברולאן גארוס לנערות. בהמשך היא מגיעה למקום ה-15 בעולם וזוכה ב-12 תארי WTA.
2004
שחר פאר זוכה באליפות אוסטרליה לנערות. בינואר 2011 היא מגיעה למקום ה-11 בעולם, הדירוג הגבוה ביותר של שחקן או שחקנית מישראל.
2006
אנדי רם זוכה בזוגות המעורבות בווימבלדון, תואר הגראנד סלאם הראשון של ישראלי בבוגרים.
2008
אנדי רם ויוני ארליך זוכים באליפות אוסטרליה בזוגות גברים.
2009
ישראל מנצחת את רוסיה 4-1 בתל אביב ומגיעה לראשונה לחצי גמר גביע דייויס.
← החליקו לעוד רגעים
שתיים מהגדולות שלנו היו קודם אלופות גראנד סלאם לנוער. זו בדיוק הדרך שאנחנו פותחים מחדש.
הכישרון לא נעלם. ילדים ישראלים ממשיכים לנצח בגילי הנוער. מה שחסר הוא מסגרת יציבה וארוכת טווח לשלב הקשה ביותר בענף: המעבר מהצלחות בנוער אל הטניס המקצועני. השלב הזה דורש שנים של אימון ברמה גבוהה, תמיכה מקצועית, תכנון מדויק ותחרויות בינלאומיות בלי הפסקה.
מאז 7 באוקטובר 2023 תחרויות בינלאומיות בישראל הפכו לנדירות. השחקנים הצעירים שלנו טסים לחו״ל כמעט בשביל כל נקודת דירוג. ובכל פעם שהם עולים למגרש באירופה עם הדגל על החולצה, הם סוחבים איתם קצת יותר ממחבט.
